רפסודיה חסידית
1990
יצירה זו הוזמנה על ידי לורד יהודי מנוחין והוקדשה לו על ידי המלחין.
היצירה אמורה להיות חופשית מבחינה צורנית, אולם היא בנויה בקפדנות לפי תוכנית של פיתוח הנושאים ובצורתה הכללית היא קונצ'רטו לכינור ולתזמורת.
היצירה מתארת ונותנת ביטוי לעושר של החסידות, לכוחו של הניגון, לדבקות נשמת האדם בשכינה האלוהית, לעצב אין־סוף ושמחה אין־קץ. מטבע הדברים מבוססת היצירה כולה על ניגונים חסידיים.
תפקיד הכינור הסולן הינו וירטואוזי, אך אין זאת וירטואוזיות לשמה. הטכניקה התובענית (נגינת "כפולים", פלאז'ולטים, ארפג'ים, רגיסטר גבוה, קדנצות) באה תמיד לשירות התוכן הרוחני , לעתים מופנמת ומהורהרת ולעתים עליזה ומרוממת.
שמות הפרקים: "עלייה" (התעלות הנשמה), "התבוננות" ו"הלל ושמחה" – מעידים על האווירה הנוצרת בכל פרק ופרק.
ביצוע הבכורה בווייט הול בלונדון ביוני 1990 עם הכנר הסולן יהודי מנוחין ובניצוחו של דב זלצר.
מו"ל: חברת Ricordi, Milano
